גור טננבאום עו"ד נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.הצדדים הגישו בקשה בהסכמה, לפיה הם מבקשים את אישור בית הדין להסכם, מבלי שהדבר יהווה הודאה או הסכמה של המשיבה לטענות המבקש, ולפיו המשיבה תערוך קובץ נהלים פנימיים בנושא ביצוע פדיון כספי פיצויים לידי המעסיק וכן תערוך התאמות ב"טופס הודעה על עזיבת מקום עבודה", ב"מכתב לעובד" וב"תקנון", מבלי שהדבר יהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית תמחק ללא צו להוצאות.

עוד הוסכם בין הצדדים כי בגין תרומת בקשת האישור לשינוי העתידי, המשיבה תעביר לב"כ המבקש שכר טרחה בסך 200,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ועוד סכופם נוסף בסך 140,000 ₪, עליו לא יתווסף מע"מ.

2.הצדדים ציינו בבקשה המוסכמת כי מדובר בהסתלקות מן התביעה הייצוגית, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

3.לבקשה המוסכמת צורף תצהיר ב"כ המבקש לפיו הוא מאשר את כל הפרטים הנוגעים להסכם הפשרה ובקשת ההסתלקות וכי ההסכם ובקשת ההסתלקות מגלמים את כל ההטבות שינתנו למבקש לבאי כוחו.

4.הסתלקות מתובענה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006. בסעיף 16(א) נקבע:

"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט."

5.על פי הפסיקה, "המשמעות של 'הסכם הסתלקות' היא כי בפועל זכויות הצדדים בקבוצה ייקבעו על ידי הסכם זה, ואף אחד מהם לא יזכה ככל הנראה לזכויות טובות יותר מאלה שנקבעו במסגרת הסכם זה. מטעם זה חשוב כי במקרים המתאימים, יבחן בית המשפט היטב את מהות ההסדר אליו הגיעו הצדדים, כדי לוודא שזכויות חברי הקבוצה נשמרו, וכי הסכם ההסתלקות הוא הסכם הוגן, המשקף באופן ראוי את הסיכויים והסיכונים שהצדדים חשופים אליהם בניהול התביעה, על כל המורכבויות הכרוכות בכך." (ת"א (ת"א) 1373/07 גולדשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ, 14.12.09). עוד נפסק (שם), כי "כאשר התובע ובא כוחו מקבלים תשלום מהנתבע במסגרת ההסכמה על ההסתלקות, וכן במקרה בו מוסדרים בין הצדדים עניינים נוספים ביחס לתביעה וביחס לפיצוי הקבוצה, במקרה זה על בית המשפט לבחון את הבקשה ולברר מספר עניינים.".

6.לאחר שעיינתי בהסכם ההסתלקות, נראה על פני הדברים כי אין מניעה לאשר את ההסכמות אליהן הצדדים הגיעו, ביחס לנהלי המשיבה בעת משיכת כספי פיצויים על ידי המעביד. בנוסף, הגם שהצדדים הסכימו שההסכמה הנ"ל לא תהווה מעשה בית דין, משמדובר בשינוי נהלים של המשיבה, הרי שהסכמת הצדדים תשפיע גם על צדדים שלישיים. חרף זאת, לא מצאתי כי יש בהסכמות אלה כדי לפגוע באינטרסים של חברי הקבוצה, וכל היותר יש בהן להבהיר ולחדד את העובדה כי השאלה בדבר הזכאות לכספי הפיצויים אינה נתונה לשיקול דעת או הכרעה של המשיבה.

7.חרף האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לאשר את הסכם ההסתלקות, וזאת מאחר שגובה ההוצאות עליו הצדדים הסכימו (הן שכ"ט עו"ד והן הוצאות המבקש), חורג משמעותית מגובה ההוצאות המקובלת במערכת בתי הדין לעבודה.

8.על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, "ככל שבכוונת בית הדין האזורי שלא לאשר את הסכמת הצדדים לתשלום הוצאות, גמול ושכר טרחת התובע המייצג ובא כוחו, או להורות על הפחתת הסכום המוסכם, על בית הדין להודיע לצדדים מראש על כוונתו זו, ולאשר להם להביא בפניו את טענותיהם, טרם הכרעה בבקשתם המוסכמת" (ע"ע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אייל – הוט מערכות תקשורת בע"מ, 9.6.11).

9.בהתאם, על הצדדים להבהיר תוך 21 ימים מהם השיקולים המצדיקים היעתרות לבקשה בנושא הוצאות התובע ובאי כוחו וכן על הצדדים לנמק, תוך אותו פרק זמן, מדוע לא יפסקו בהתאמה למקובל במערכת בתי הדין לעבודה ובהתחשב באופי ההליך.

10.עיון – 15.1.14.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ד, (23 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: